בג"צ 248/81

תקציר

בג"ץ קבע כי לא יתערב בהחלטת לשכת עורכי הדין שלא לנקוט צעדים משמעתיים נגד עורך דין שהואשם בהטעיה בעת רכישת מניות בעסק. העותר טען כי עורך הדין הסתיר את העובדה שהוא רוכש את המניות לעצמו ולא ללקוחותיו, ולכן הפר את האיסור הקבוע בחוק לשכת עורכי הדין לעסוק בעסקים מסחריים. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת לשכת עורכי הדין התבססה על שיקולים כנים ובתום לב, ולא הייתה בלתי סבירה באופן קיצוני. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו רואה עצמו כמתלונן, אלא בחן את ההחלטה בשל פגמים כגון חוסר תקינות, חוסר תום לב או חוסר סבירות קיצוני. מאחר שלא נמצאו פגמים כאלה, העתירה נדחתה. יתר על כן, בית המשפט הסכים כי גם אם תידחה פרשנותה של לשכת עורכי הדין לחוק הרלוונטי, לא יהיה זה סביר להחיל פרשנות חדשה רטרואקטיבית. עם זאת, בית המשפט הציע לאגודה לשקול מחדש את פרשנותה לחוק, המאפשרת לעורכי דין לעסוק בפעילות מסחרית מסוימת, שכן היא עלולה לטשטש את הגבולות בין האינטרסים המקצועיים והעסקיים של עורך הדין. לבסוף, קבע בית המשפט כי לא יתערב בהחלטת ההתאחדות בעניין התביעה השלישית, אך קרא לנקוט משנה זהירות בעניינים אלה כדי להימנע מניגוד עניינים בין אינטרסים עסקיים ומקצועיים. העותר חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪.