ת"א 18946-01-10

תקציר

ביום 1.1.2017 ניתן פסק דין המפרט את התשלומים שיש לשלם בין התובעים לנתבעים, לרבות מע"מ, החזר שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין, אשר יש לחשב כולם על פי פסק הדין. עיקר המחלוקת נסבה על פרשנות פסק הדין ביחס לפרויקט הרצליה ועל שיקוליהם השונים של הצדדים לגבי הסכומים החייבים, תוך התייחסות ספציפית לפסקאות 215, 218 ו-219 לפסק הדין. התובעים טענו כי סעיפים אלה העניקו לנתבעים 50,000 ₪ פיצוי בגין ליקויים והוצאות נוספות, ולא 100,000 ₪ שהנתבעים סברו כי הם זכאים להם. בית המשפט הסכים עם פרשנותם של התובעים וקיבל גם את השיטה שהציעו לחישוב החזר שכר הטרחה, שכללה חלוקת הסכום שנפסק בסכום הנתבע ולאחר מכן הכפלת יחס זה באגרה ששולמה. בנוסף, קבע בית המשפט את חישוב הפרשי ההצמדה, הריבית והמע"מ על הסכומים שנגבו, תוך הסכמה עם שיטת הנתבעים כפי שהותוותה בבקשתם. בית המשפט המליץ כי אם הצדדים יתקשו לחשב סכומים אלה, הם יוכלו להיוועץ ברואה חשבון או כלכלן, או אם לא יגיעו להסכם, בית המשפט יוכל למנות איש מקצוע שיסייע להם. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים וייצג את החלטתו הסופית של בית המשפט.