עת"מ 3035/04

תקציר

פסק הדין מקבל את עתירותיהם של בעלי הדירות במועצה המקומית גבעת שמואל נגד הטלת ארנונה על שטחים משותפים בבנייני מגורים. בית המשפט קובע כי צו הארנונה של המועצה מגדיר "שטח דירה" כמידות חיצוניות של בניין מגורים, תוך פירוט מפורש של שטחים בתוך הדירה והדרה מכוונת של שטחים מחוצה לה. הגדרה זו מבחינה בין סוגים שונים של נכסים ולא ניתן לפרש אותה ככוללת שטחים משותפים. טענת המשיבים כי בעבר חויבו חלק מהתושבים בגין שטחים משותפים מופרכת על ידי מסמכי המועצה הרשמיים שהוצגו בבית המשפט, הקובעים כי מדובר בניסיון חדש לאזן את תקציב המועצה. עוד מציינת השופטת כי פסקי דין רלוונטיים קודמים תומכים בפרשנותם של העותרים לצו. כמו כן, השינוי בשיטת החישוב מהווה הפרה של חוקי ההסדרים, שנועדו למנוע מרשויות מקומיות להעלות את הארנונה באופן שרירותי. לפיכך, בית המשפט מחליט כי העתירות מוצדקות, והארנונה הנגבית על פי דרישות המועצה אינה תקפה. המשיבים נדרשים לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין כל עתירה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.