ת"א 11982-04-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת התובעים לתקן את תביעתם לסעד. התביעה המדוברת מתייחסת לעמלה המגיעה לכאורה לתובעים על פי הסכם עמלה עם הנתבעת. התובעים ביקשו לתקן את תביעתם כך שתכלול עילה נוספת לסעד על בסיס מידע חדש שעלה בשלב ההוכחות של המשפט. לטענת התובעים, מידע זה מזכה אותם בתשלום נוסף של כ-3.5 מיליון ₪. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים ידעו או היו צריכים לדעת את העובדות הרלוונטיות לפני שלב ההוכחות, כפי שצוינו בכתב ההגנה של הנתבע ובתצהירים. לפיכך, הבקשה הוגשה באיחור בלתי מתקבל על הדעת ביחס לתחילת שלב ההוכחות. יתר על כן, התרת התיקון תגרום לעיכוב ושיבוש משמעותי של ההליכים, שכן היא עשויה לדרוש עדויות נוספות, תצהירים מתוקנים ואולי גם מעורבות של צדדים חדשים. עוד ציין בית המשפט כי התובעים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת להימנעותם מלהצליב את הנתונים הזמינים קודם לכן. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי החלטתו לא הושפעה מטענות הנתבע לגופו של התיקון או משתיקתם הנטענת של התובעים בעניין בשל התבטאות קודמת של בא כוחם. ההחלטה התבססה אך ורק על הנתונים הקיימים בתיק ועל השלב הפרוצדורלי שבו הוגשה הבקשה. בית המשפט הגיע למסקנה כי בנסיבות אלה, דרך הפעולה הראויה היא לדחות את הבקשה. אין בהחלטה זו כדי לפגוע בזכותם של התובעים להגיש תביעה נפרדת לסעד הנוסף, אם יבחרו לעשות כן. כל צד יישא בהוצאותיו, כאשר התובעים יישאו בסכום מופחת של 1,000 ₪ בגין הוצאות הנתבע.