ת"א 2244/96

תקציר

הסכסוך בין התובעת, חברת טיח, לבין הנתבעת, יזמית נדל"ן, נבע מחוזה לעבודות טיח בפרויקט מגורים בבאר שבע. התובעת תבעה פיצויים, בטענה שהנתבעת הפרה את החוזה בכך שמנעה מהם להשלים את העבודה ודרשה תשלומים צמודי מדד כמקובל בענף. הנתבעת תבעה שכנגד בגין פגמים ועיכובים בעבודתה של התובעת. בית המשפט לא מצא כל ראיה להסכמה מפורשת בעל פה על תשלומים צמודים למדד, והחוזה הכתוב לא הזכיר זאת. בעוד שהצמדת מדד מותרת על פי חוק במקרים קיצוניים של אינפלציה גבוהה ובלתי צפויה, היא לא הייתה ישימה כאן. תביעת התובעים לתשלומים צמודי מדד על פי החוזה נדחתה מאחר שלא התקיימו נסיבות מיוחדות. עם זאת, בית המשפט הכיר בתשלום חלקי צמוד מדד בסך 50,000 ₪ כחריג מוסכם. באשר לחישוב שטחי העבודה, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה לפיה יש לספור רק שטחים מטויחים בפועל. אך מקום בו היו לנתבעת כמויות מאושרות לרבות שטחים שאינם מטויחים, חישובים אלה עמדו בעינם. תביעת התובעים לתשלום נפרד עבור עבודות תיקון והכנת צבע התקבלה באופן חלקי; הם היו זכאים ל-30 אלף שקל עבור תיקונים ב-26 דירות, אך לא את התעריף הגבוה יותר המבוקש. בית המשפט מצא כי התובעים הפסיקו לעבוד משום שהנתבעת הכניסה קבלן אחר לשלב ב' ללא הסכמתם. עם זאת, פעולת הנתבעת הייתה מוצדקת שכן התובעים התעקשו על תשלומים צמודי מדד וסירבו להשלים את תיקוני שלב א' מבלי להמשיך בשלב ב'. בית הדין לא קיבל את טענת הנתבעת בדבר עיכובים או ליקויים משמעותיים בעבודה מעבר לנושאים מינימליים. הן התביעה העיקרית והן התביעה שכנגד נדחו. בקשת התובעת לתשלומים צמודי מדד לא הייתה מוצדקת, והנתבעת לא הוכיחה עיכובים או פגמים מהותיים. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.