ת"א 53315-10-15

תקציר

השופטת קבעה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ביחס לטענתה כי הנתבעת חילקה דיבידנדים בניגוד להסכם בין הצדדים. לגופו של עניין, השופט מצא כי התובעת לא הוכיחה די הצורך כי הנתבעת צברה רווחים כלשהם – תנאי מוקדם לחלוקת דיבידנד על פי החוק – וכי הקצאת המניות של הנתבעת אינה מהווה חלוקת דיבידנד. יתר על כן, השופט דחה את בקשת התובע לפצל את הסעדים – כלומר, להגיש תביעות מרובות לסעדים שונים על בסיס אותה עילת תביעה – וקבע כי לא הייתה לכך הצדקה מספקת. עוד קבעה השופטת כי כל הודעה על ביטול ההסכם בין הצדדים תקפה, כלומר לנתבעים לא הייתה אחריות יוצאת דופן כלפי התובע. לבסוף קבע השופט כי התנהלותו המפרה של התובעת וחוסר תום לב, כפי שנמצא בהחלטות קודמות של בית המשפט, מצדיקים את דחיית התביעה. משכך, דחתה השופטת את התביעה והורתה לתובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דינם וכן את הוצאות העד המומחה מטעמם.