ע"א 1390/00

תקציר

בפסק הדין מיום 15.1.2001 דחה בית המשפט את הערעור על פסק הדין המקורי, ולא מצא טעויות בקביעת העובדות או במסקנות המשפטיות הנגזרות במישור הקמא. המערערת ביקשה להביא ראיות נוספות בשלב הערעור, בטענה כי לאחר חדלות הפירעון של המשיב 3, הוקנו זכויות לנושים מסוימים שלא כדין, דבר המצביע על הברחת נכסים כדי להימנע מנושים אחרים. עם זאת, בית המשפט, בהסתמך על תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, קבע כי הכנסת ראיות חדשות אינה מותרת בדרך כלל אלא אם כן מדובר בראיות שנדחו בעבר על ידי הערכאה הנמוכה יותר או שהן בעלות חשיבות משמעותית להכרעה הוגנת. הראיות שהובאו לא היו זמינות למערער לפני מתן פסק הדין, אך נמצאו נוגעות לאירועים שלאחר פסק הדין, שנחשבו בלתי מספיקים כדי להשפיע על הכרעת הדין. בית המשפט ציין כי פעולות אלה, אם יוכחו, מצביעות על העדפת נושים פסולה בדיני החברות, המחייבת מסגרת נפרדת, שאינה ישימה בערעור הנוכחי. הטענות בדבר תרמית הקשורה להזמנת חדרים באשראי נדחו, והראיות החדשות לא ביססו את הטענות הקיימות נגד המשיבים. משכך, הבקשה לראיות נוספות והערעור נדחו, והמערער חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ.