ת"פ 290/95

תקציר

פסק הדין עוסק בשני מקרים נפרדים של קשירת קשר פלילי בהם היו מעורבים אילון צברי ויורם נגלר, שמילאו תפקידים בכירים בתאגידים ציבוריים הפועלים בשוק ההון. צברי הורשע, בין היתר, בקשירת קשר, שוחד והפרת הוראות החלות על עובדי בורסה הפועלים בניירות ערך. בינתיים הורשע נגלר בשוחד ובהשפעה במרמה על מחירי ניירות ערך. המקרה הראשון, שכונה "פרשת הקשר הבסיסי", עסק בסברי ובהסכם לניהול חשבונות כיסוי ולביצוע פעילות ניירות ערך למטרות רווח. פרשה זו נמשכה בין השנים 1988 ל-1992 והכניסה לצברי כחמישה מיליון שקל. הפרשה השנייה, "פרשת הקונספירציה המורחבת", החלה ביולי 1992 והיו מעורבים בה נאשמים נוספים שקשרו קשר לפעול בתיאום ולנצל את עמדות ההשפעה שלהם כדי להשפיע על מחירי המניות ולהרוויח באופן אישי. תוכנית זו כללה עובדי ציבור וניצלה את השפעתם של הגופים המוסדיים בהם עבדו. צברי היה דמות מפתח בשני המקרים והרוויח משמעותית מהפעילות העבריינית. מעורבותו של נגלר הייתה מוגבלת יותר, והרשעתו הייתה קטנה יותר בהיקפה. הפרקליטות טענה כי מדובר בפרשה הפלילית החמורה ביותר בה הייתה מעורבת הבורסה לניירות ערך, בעוד ההגנה ניסתה להמעיט בחומרת מעשיהם של הנאשמים. השופט הסכים כי מדובר בעבירות חמורות ויש להעניש אותן בהתאם כדי להימנע מהתגברות תופעת העבריינות וכדי להגן על החברה. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, גזר השופט על אלון צברי שמונה שנות מאסר, שנתיים על תנאי וקנס של 3.5 מיליון שקל. על יורם נגלר נגזרו שנתיים וחצי מאסר בפועל, מחציתן על תנאי וקנס של 1.5 מיליון שקל. עוד הדגישה השופטת כי אין לערער על גזרי הדין שלא לצורך, שכן נפגעי העבירות סבלו מספיק. פסק דין זה נועד להעביר מסר של הרתעה ולחזק את טוהר המידות של שוק ההון.