ת"צ 845-11-15

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לקבילותו של דו"ח שהוציא מבקר המדינה כראיה בהליך משפטי. על פי סעיף 30(א) לחוק מבקר המדינה, אין להשתמש בדוחות כאלה כראיה, ועל בית המשפט לפסוק אם דו"ח זה יכול להוות חריג לכלל זה. המשיבים טענו כי יש לקביל את הדו"ח שכן הוא נופל לשני חריגים שפורטו בפסקי דין קודמים (בפרשות משה ושפיק). עם זאת, השופט קבע כי שני החריגים אינם חלים במקרה זה. בפרשת משה, החריג התייחס לשימוש ראייתי עקיף בדו"ח מבקר המדינה, אך רק באופן שקבע בית המשפט, שלא ננקט במקרה זה. בעניין שפיק נקבע כי ניתן להשתמש בדו"ח כדי לבקר את יישום המלצותיו הקודמות של המבקר, אך המשיבים במקרה זה לא ביססו את טענתם על נימוקים אלה. יתר על כן, המשיבים לא הסבירו כראוי כיצד הדו"ח שירת את המטרה של סיוע בהבנת טענותיהם או את הרקע למחלוקת. לפיכך, הבקשה לכלול את הדו"ח כראיה נדחית, והדו"ח יימחק מתיק בית המשפט.