עת"מ 9748-02-24

תקציר

העותרים, נכדים אתיופים של יהודייה, ביקשו לעלות לישראל מכוח חוק השבות. עם זאת, עתירתם הייתה מבולבלת, השמיטה עובדות מרכזיות וחסרה ניקיון, וזו עילה לדחייה. יתר על כן, לגופו של עניין לא היה לטובת העותרים. החלטת הרשות המינהלית, לפיה הסבתא התנצרה, התבססה על ראיות משמעותיות, לרבות מזכר משנת 1999 וחקירות אחרונות שחשפו סתירות בעדויות העותרים. החלטת הרשות הייתה סבירה ועלתה בקנה אחד עם מינהל תקין, ולכן ייתרה התערבות שיפוטית. טענת העותרים כי סבתם לא התגיירה, אינה מספיקה כדי לשאת בנטל ההוכחה המוטל עליהם, מה גם שהם עצמם הכירו בעבר בגיורה. בנוסף, העתירה לא התייחסה לבני המשפחה שפרטיהם חסרים, ולהיעדר ייפויי כוח לאחרים. מטעמים אלה החליט השופט לדחות את העתירה והורה לעותרים לכסות את הוצאות המשיב, מבלי להיכנס כלל לעובדות המקרה, בשל חסרונותיה של העתירה וחוסר הצדקתה.