ה"פ 7926-04-13

תקציר

המבקשת והמשיבה הראשונה התקשרו בהסכם שיתוף פעולה הנוגע לחכירה של האחרונה בחלקת מקרקעין. בהסכם נקבע כי הצדדים ישתפו פעולה בפיתוח הקרקע בהתאם לחכירה, וכי כל הרווחים יחולקו שווה בשווה. בעקבות מחלוקת פנה המבקש לבית המשפט בבקשה למתן פסק דין הצהרתי המאשר את זכאותו ל-50% מכל הרווחים שהפיק המשיב הראשון מהמקרקעין. המשיב טען כי הסכם שיתוף הפעולה מוגבל בהיקפו ואינו מכסה את כל הרווחים הפוטנציאליים מהקרקע. השופט מצא את לשון ההסכם ברורה וחד משמעית, וקבע כי פרשנותו של המבקש להסכם נכונה. נפסק כי המבקש זכאי ל-30% מהרווחים שהשיג המשיב הראשון מהסדר הסכם השכירות שלו, לאחר ניכוי הוצאות. סכום זה הופחת מ-50% בשל חלקו של המבקש בהוצאות. עוד קבע השופט כי זכותו של המבקש לחלק ברווחים אינה זכות קניינית על הדירות שנבנו על הקרקע, אלא זכות לחלק יחסי מההכנסות הנובעות מהן. זאת ועוד, השופט סירב להבטיח את זכויותיו של המבקש באמצעות רישום הערת אזהרה על הקרקע, שכן המבקש לא הוכיח צורך בצעד כזה, ודי היה בהערת האזהרה הקיימת כדי להגן על זכויותיו. המבקש חויב בשכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 50,000 ₪ מהמשיבה הראשונה, והמשיבה הראשונה חויבה לשלם למשיבה השלישית (חברה המעורבת בסכסוך) 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות.