פ"ה 1436-07-13

תקציר

במרכזה של הפרשה עומדים שני הסכמי פשרה שמטרתם ליישב סכסוכים משפטיים, שהתובע (עלי ג'בארה) טוען כי זייף עליהם את חתימתו. החתימות המדוברות אישרו עסקאות פיננסיות גדולות, וג'בארה מבקש לבטל את ההסכמים. הנתבעים (חיים קלמר, עימאד ג'בארה, ופאא טורס בע"מ, ג'בארה מוחמד, ג'בארה מואב, ג'בארה עלי וג'בארה מרווה) טוענים כי החתימות תקפות וההסכמים צריכים לעמוד כמות שהם. לאחר עיון בחומר הראיות, מצא בית המשפט כי ג'בארה אכן חתם על הסכמי הפשרה ופסק לטובת הנתבעים. פסק הדין כולל צו לתשלום שכר טרחתם של הנתבעים קלמר וג'בארה, בסך 30 אלף שקל, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. עוד נקבע בפסק הדין כי לא ייפסקו הוצאות לנאשם עימאד ג'בארה בשל אי השתתפותו בדיונים. ההערכה המקיפה של הראיות שהוצגו משכנעת את בית המשפט כי עדותו של ג'בארה הייתה חסרת אמינות, מתחמקת וסותרת עדויות ומסמכים אחרים. כמו כן נבחנו חוות הדעת הגרפולוגיות שהציגו התובע והנתבעים, ובית המשפט העדיף את חוות דעתה של המומחית מטעם הנתבעים, פנינה אריאלי, על פני חוות דעתה של המומחית מטעם התובעת, טל רוקח חג'ג', בשל כישוריו המקצועיים האיתנים יותר של אריאלי והנסיבות שבהן התגבשה חוות הדעת של חג'ג'. ככלל, קבע בית המשפט כי ג'בארה לא עמד ברף ההוכחה הנדרש לתביעתו, ולפיכך דחה את התביעה נגד כל הנתבעים.