ע"א 47167-11-10

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קיבל ברובו תביעה כספית לפיצויי קיום שהגיש המשיב. המשיבה, חברת בנייה, תבעה מהמערערת סך של 1,674,089 ₪ בגין אובדן רווחים שנבע מכך שהמערערת לא המחתה לה את ביצוע העבודות שהוצאו למכרז. המערערת הינה חברה היוזמת פרויקטים. אין חולק כי המערערת פרסמה מכרז פרטי לעבודות חפירה, ביסוס וקיר תמך במתחם בו נבנה מאוחר יותר מתחם איקאה. המשיבה הגישה הצעה ונמסרה לה על ידי חברת וקסמן גוברין הנדסה, שניהלה את הליך המכרז, כי זכתה במכרז כמציעה הנמוכה ביותר. עם זאת, בשל קשריו של מנהל חברה אחרת, נתיבים, עם בעל הבית של המערערת, החליטה המערערת להקצות את העבודות לנתיבים ולפצל את העבודות בין שתי חברות אחרות, לרבות נתיבים. המשיב טען כי מדובר בחוסר תום לב ובעבירה על דיני המכרזים, ודרש פיצוי קיום בגין הרווח שנפסק. המערערת טענה כי אין מדובר במכרז, כי המשיבה לא זכתה בו, וכי התנהלותו הייתה מקצועית ובתום לב. בית המשפט המחוזי קיבל את גרסת המשיב לאירועים ופסק לה סך של 1,306,827 ₪ בתוספת מע"מ דמי קיום. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם נכון היה בית המשפט המחוזי לפסוק למשיב פיצויי קיום. בית המשפט קבע כי התנהלות המערערת הייתה בלתי ראויה וחסרת תום לב, והיוותה הפרה של עקרונות דיני המכרזים וחובת תום הלב. העובדות, כפי שמצא בית המשפט המחוזי, הצביעו על כך שהמערערת פעלה מתוך כוונה לייחס את העבודות לנתיבים, שבעליה היה ידיד של בעל הבית של המערערת, ופיצלה את העבודות כדי לאפשר זאת. קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי נמצאו מבוססות היטב ואינן מתערבות. עוד קבע בית המשפט כי מדובר במכרז פרטי שדיני המכרזים חלים עליו, וכי חוסר תום הלב של המערערת במהלך המשא ומתן הצדיק פסיקת פיצויי קיום למשיב. עם זאת, בית המשפט הפחית את הפיצוי ב-20% בהתחשב בסיכונים הכרוכים בביצוע העבודה ובמסגרת הזמן הקצרה, והורה כי אם המערערת שילמה למשיב ביתר בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, יהיה על האחרון להשיב את הסכום העודף.