ת"א 781/96

תקציר

התובע, איש עסקים בשם אפרים אוריון, הגיש תביעה כספית נגד שלושה נתבעים בגין הפרת הסכם, הפרת ערבות הרשאה, מרמה, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב ונזקים. הנתבעים הם אורי פינקלשטיין, אדריכל ומתכנן ערים; משה ברנר, כלכלן; וחוף הכרמל 88 בע"מ, חברה בבעלות פינקלשטיין וברנר. התובע טען כי הצדדים הגיעו להסכם מחייב, לפיו התובע לא יגיש הצעת רכש לרכישת מגרש בחיפה ואילו הנתבעים יעניקו לו אופציה לרכוש מהם את הקרקע. הנתבעים הכחישו קיומו של הסכם מחייב, וטענו כי התקיים דיון ראשוני בלבד על שיתוף פעולה אפשרי. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, בקובעו כי לא היה הסכם מחייב בין הצדדים. המסמך המתיימר להיות הסכם לא נחתם על ידי שני הצדדים, וטענת התובע כי אחד הנתבעים היה מוסמך לחתום בשם השני לא נתמכה בראיות. כמו כן, המסמך נעדר ודאות וסופיות, שכן הוא לא כלל פרטים מהותיים כגון שמות הצדדים, מהות העסקה ותנאי התשלום. עוד מצא בית המשפט כי טענת התובע בדבר אמצעים כספיים לקיים את ההסכם הנטען אינה אמינה. הצעתו לרכוש את הקרקע לא הייתה רצינית, שכן היא נעדרה פרטים ולא הייתה מגובה בערבויות כלשהן. בנוסף, התנהלות התובעת לאחר ההסכם הנטען לא עלתה בקנה אחד עם קיומו של חוזה מחייב. בית המשפט הגיע למסקנה כי תביעת התובע הייתה ניסיון ליהנות מעבודתם של אחרים מבלי לתרום דבר מהותי בעצמו. השופט הורה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 23.4.06.