תו"ב 35394-07-21

תקציר

בפסק דין זה, בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופטת אורית קרץ) גזר דין על נאשם שהורשע בעבירה של ביצוע עבודה אסורה במקרקעין לפי סעיף 243(ב) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). העבירה בוצעה על ידי הנאשם, בעל זכויות במגרש ברהט, שבנה ללא היתר בניה תוספת קומה שנייה למבנה תעשייתי בשטח של כ-667 מ"ר. **הסוגיה המשפטית המרכזית:** קביעת מתחם העונש ההולם בגין עבירת בנייה אסורה, תוך התחשבות בערכים המוגנים, מדיניות הענישה הנוהגת, ונסיבות ביצוע העבירה. **ניתוח משפטי:** 1. **הערכים המוגנים:** בית המשפט הדגיש כי עבירות תכנון ובנייה פוגעות ביכולת המדינה להתוות מדיניות תכנונית, בשוויון, בשמירה על שלטון החוק ובהרתעת הציבור. בהקשר זה, ציטט השופט את דברי השופט חשין מבית המשפט העליון, אשר הגדיר את תופעת הבנייה הבלתי חוקית כ"מכת-מדינה", וקרא להחמיר את הענישה על מנת להילחם בנגע זה. הדברים מחזקים את ההכרה בחומרתן של עבירות אלו במישור החברתי והציבורי. 2. **מדיניות הענישה הנוהגת:** בית המשפט סקר מספר גזרי דין והחלטות של בתי משפט שונים, בהם הושתו קנסות בסכומים משמעותיים על נאשמים בעבירות דומות. המגמה העולה היא של החמרה בענישה, במיוחד לאור תיקון 116 לחוק, שהרחיב את סמכויות האכיפה והחמיר את הענישה. הדגש מושם על הצורך להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאי מבחינה כלכלית, כפי שעולה מפסק דין מריסאת. * **חידוש / הדגשה:** בית המשפט התייחס במפורש להשוואת המקרה הנדון למקרים קודמים, תוך שהוא מצביע על ההבדלים והדמיון (שטח הבנייה, מטרת הבנייה, קבלת היתר בדיעבד, קיום צווי הריסה/איסור עבודה). השוואה זו חיונית לקביעת מתחם העונש ההולם. 3. **נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:** * **לחומרא:** בית המשפט התחשב בהיקף הבניה הגדול (667 מ"ר), במטרת הבנייה (עסק והפקת רווח כלכלי, ולא למגורים), ובעובדה שהבנייה עמדה על תילה למעלה מ-4 שנים עד להסדרתה. גם העובדה שהנאשם מודע לצורך בקבלת היתר (כפי שעולה מהיתר קודם שניתן) נלקחה בחשבון. * **לקולא:** בית המשפט התחשב בכך שלא נעשה שימוש בפועל במבנה, שמדובר בתוספת בנייה ולא במבנה עצמאי, ובעיקר בעובדה שניתן היתר בנייה למבנה עובר למתן גזר הדין. חידוש משמעותי בפסק הדין הוא ההתייחסות להסדרת המבנה (קבלת היתר) כנסיבה שיש להתחשב בה במסגרת קביעת מתחם העונש, וזאת על פי פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין אלכתנאני. * **דחיית טענות המאשימה:** בית המשפט דחה את טענת המאשימה כי הנאשם בנה מתוך כוונה לשימוש שונה מהייעוד או שהחל לעשות שימוש אסור, משום שטַענות אלו לא באו לידי ביטוי בכתב האישום, והנאשם לא הודה בהן. זוהי דוגמה ליישום עקרון החוקיות וההגנה על זכויות הנאשם. 4. **קביעת מתחם העונש ההולם:** בהתבסס על הערכים המוגנים, מדיניות הענישה, והנסיבות, קבע בית המשפט את מתחם הקנס ההולם בין 160,000 ₪ ל-220,000 ₪. * **חידוש / דגש:** השימוש במתחם ענישה, המעוגן בחוק העונשין, מהווה את אחד מעקרונות היסוד של מערכת המשפט הפלילי. בית המשפט מפרט באופן ברור כיצד הגיע לקביעת המתחם, תוך שהוא מתבסס על הפסיקה והוראות החוק. 5. **העונש שנגזר:** בית המשפט גזר על הנאשם קנס בסך 180,000 ₪, שישולם ב-40 תשלומים. בנוסף, הוטלה התחייבות בסך 100,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בנייה במשך 3 שנים. * **החלטה משמעותית:** בית המשפט החליט שלא לחייב את הנאשם בקנס נוסף בגובה האגרה, מכיוון שהאגרה שולמה והתקבל היתר בניה. זאת בניגוד לאמור בסעיף 245 לחוק, המאפשר הטלת קנס כאמור. החלטה זו משקפת התחשבות בנסיבות הקונקרטיות של המקרה, ובפרט בהסדרת המצב החוקי. * **תשלומים נוחים:** מתן האפשרות לתשלום הקנס ב-40 תשלומים מהווה התחשבות מסוימת במצב הכלכלי (גם אם לא הוכח במלואו), ומאפשרת לנאשם לעמוד במחויבויותיו. **מסקנות וחידושים משפטיים:** * **החמרה בענישה:** פסק הדין משקף את המגמה הברורה של החמרה בענישה בעבירות תכנון ובנייה, כפי שהיא משתקפת בפסיקות בתי המשפט ובהוראות החוק, ובפרט תיקון 116. * **התחשבות בהסדרת המצב:** החידוש המשמעותי ביותר הוא ההתחשבות המפורשת, במסגרת קביעת מתחם העונש, בעובדה שניתן היתר בנייה למבנה עובר למתן גזר הדין. זוהי הכרה בכך שהסדרת המצב תורמת לריצוי מסוים ולקבלת הדין. * **פירוט והנמקה:** בית המשפט הקדיש חלק ניכר מהגזר דין לניתוח מעמיק של מדיניות הענישה, סקירת פסיקה רלוונטית, והשוואת המקרה הנדון למקרים קודמים. הדבר מבטיח שקיפות וניתנות לביקורת של ההחלטה. * **איסור הרחבה מעבר לכתב האישום:** בית המשפט הדגיש את עקרון החוקיות בכך שדחה טענות שלא באו לידי ביטוי בכתב האישום, ובכך הגן על זכויות הנאשם. לסיכום, פסק הדין מדגים את הגישה המחמירה אך גם המדודה של בתי המשפט בעבירות תכנון ובנייה, תוך שימת דגש על הרתעה, החזרת רווח אסור, והתחשבות בנסיבות המיוחדות של כל מקרה, ובפרט במצב שנוצר בעקבות קבלת היתר בדיעבד.