ת"א 28942-09-19

תקציר

השופט מצא כי יש לקבל את טענת התובע, שהיה בעל שליש דירה יחד עם הנתבע ואדם נוסף, בחלקה. השופט מצא את עדותו של הנאשם כבלתי עקבית ובלתי אמינה, וציין כי הוא אף הודה במתן עדות שקר בהליך קשור קודם. עוד קבע השופט כי הנתבע הודה בבעלות התובעת על הדירה במספר הזדמנויות, לרבות בבית המשפט, וכעת הוא מנוע משפטית מלהכחיש זאת. עוד דחתה השופטת את טענות הנתבע בדבר אי התשלום הנטען של התובעת כבלתי עקביות ובלתי משכנעות. התובע היה זכאי לשליש ממחיר המכירה של הדירה, שעמד על 400,000 ₪, לאחר ניכוי דמי השכירות שנגבו הן על ידי התובע והן על ידי הנתבע והוספת חלקו של התובע בדמי השכירות ששולמו לנתבע. כמו כן חויבה התובעת לשלם 318,333 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה. השופטת לא פסקה הוצאות או שכר טרחת עורך דין לאף אחד מהצדדים בשל התנהלותם של שני האנשים לאורך ההליכים השונים.