ב"ש 92344/07

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה בו ערערה המערערת, המדינה, על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון לשחרר את המשיב, הנאשם, ממעצר עד תום ההליכים הפליליים נגדו. המשיב הואשם בשורה של עבירות, לרבות איומים ושיבוש הליכי משפט. המדינה טענה כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי חלופת מעצר היא בת קיימא, בהתחשב באופי העבירות, בעברו הפלילי של המשיב ובסיכון שהיווה למתלונן. המדינה ביקשה מבית המשפט להאריך את מעצרו של המשיב. השופטת פתחה בדחותה את טענות בא כוח המשיב ביחס לשתי בקשות נפרדות הנוגעות לתנאי השחרור. השופט הסכים אז עם קביעתו של בית משפט קמא כי קיימות די ראיות לכאורה כדי לתמוך באישומים נגד המשיב. עם זאת, השופט חלק על ההחלטה לשחרר את המשיב בתנאים מסוימים בשל חוסר אמינותו של המשיב והסיכון הפוטנציאלי למתלונן. השופט הדגיש את התנהגותו הבעייתית של המשיב, לרבות העלבת השופט קמא, עברו הפלילי ועונש המאסר על תנאי שריצה. השופט הגיע למסקנה כי יש צורך במעצרו של המשיב עד תום המשפט ולכן קיבל את ערעור המדינה והורה על הארכת מעצרו של המשיב. ההחלטה התקבלה בנוכחות בא כוח המערער, המשיב ובא כוח המשיב.