רע"א 329/17

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשתו של גונתר לחופשה כדי לערער על החלטת בית המשפט המחוזי שביטל צו עיקול זמני. בתחילה טען גונתר כי ההחלטה מהווה "פסק דין חלקי", ובכך מהווה זכות ערעור ללא חופשה; עם זאת, בית המשפט דחה זאת, וציין כי ההחלטה אינה "צו פשיטת רגל" ואינה פותרת את כל המחלוקות בין הצדדים. בית המשפט מצא כי מאחר שההחלטה לא סיימה את התיק, היא מחייבת בקשת רשות ערעור – עמדה פרוצדורלית זו ננקטה בצדק על ידי גונתר. בסקירת החלטת בית המשפט המחוזי הדגיש בית המשפט את הכלל נגד התערבות ערעור בסעדים זמניים, אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות, שנעדרו כאן. בית המשפט המחוזי נימק היטב כי צו העיקול חסם את השלמתה של מכירת מניות, הקשורה באופן מורכב לקיום תנאי עסקה ספציפיים. ערעורו של גונתר הסתמך על פרשנות שגויה של תנאי העסקה, בהנחה שהושלמו בתשלום ולא בקבלה, דבר שבית המשפט מצא כבלתי הגיוני. פסק הדין נתמך בסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 178 לפקודה, המסמיך את בתי המשפט להבטיח צדק בהליכי פשיטת רגל. חוסר תום הלב לכאורה של גונתר, שהסתיר מידע רלוונטי על צו העיקול, הצדיק עוד יותר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. גונתר עמד בעבר בפני צווי מניעה בגין פעולות שעלולות לשבש את העסקה. לפיכך נדחה הערעור, וגונתר חויב בהוצאות משפט למלמד ולמנהלים המיוחדים, בסך 10,000 שקל. בית המשפט אישר כי בית המשפט המחוזי פעל במסגרת סמכותו לאזן אינטרסים ביעילות, ולא מצא עילה לשנות את החלטתו.