ע"א 531/71

תקציר

בפסק דין שדן בתאונת דרכים בין שני כלי רכב, אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, לפיה המערערת תחייב את המשיב בגין נזקים שנגרמו לו במהלך ההתנגשות. המערער נחשב רשלן בכך שהפך את רכבו לכביש ללא ראות נאותה, מה שהוביל להתנגשות עם רכבו של המשיב. בית המשפט דחה את טענת המערערת כי על המשיב לשאת באחריות לנזקים נוספים שנגרמו לאחר ההתנגשות, כאשר רכבו של המשיב המשיך בנסיעה שלא במתכוון והתנגש בעצים. בית המשפט הכיר בכך שסביר שנהגים שנקלעו למצבים פתאומיים ומלחיצים יגיבו באימפולסיביות, ומשכך נותרה המערערת אחראית לכל הנזקים שנגרמו לה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המערערת כי המשיב לא הצליח להפחית את הנזקים לאחר התאונה, וציין כי המשיב פעל באופן סביר בכך שלא נשא בהוצאות נרחבות להתאמה מיידית של רכב אחר להובלת כוורת, אמצעי שנחשב מופרז בנסיבות העניין. בית המשפט התייחס גם לטענות בדבר חישוב הנזקים, כאשר הנשיא המלומד קיבל את עדותו של המשיב בדבר הפסד יבול הדבש עקב עיכוב בהעברת הכוורת, הנתמכת בראיות מהימנות של עד אחר, ובכך הגיע למסקנה כי הנזקים הוכחו כראוי. בסופו של דבר, בית המשפט העליון מצא לנכון את פסק דינו של הערכאה הנמוכה יותר, המשקף עקרונות של רשלנות, התנהגות סבירה במצבי פתאומיות והערכה הוגנת של נזקים, תוך שמירה על התפיסה כי נפגעים אינם נדרשים לנקוט פעולות חריגות למזעור נזקים.