בג"צ 9211/04

תקציר

במקרה זה, העותר, אזרח ארה"ב בן 22, מבקש אזרחות ישראלית או תושבות קבע, ומבקש לבטל החלטה המורה על גירושו מישראל. בהיותו בישראל מינקותו, העותר הינו בעל רקע משפחתי מורכב, הכולל קשר קהילתי יהודי וקשרי משפחה משובשים, ללא קשר עם אמו וקשר מינימלי עם אביו, שקיבל אזרחות ישראלית לאחר הגיור. למרות שהוא חי בישראל ללא רישום, הוא היה מעורב במספר לא מבוטל של פעילויות פליליות, הנוגעות לביטחון המדינה. המשיב טוען כי העותר נעדר זכאות לאזרחות, לא מכוח התאזרחות ולא מכוח חוק השבות, תוך הדגשת עברו הפלילי כאיום על שלום הציבור. בתחילה דחה שר הפנים את בקשתו לוויזה בשל עברו הפלילי, למרות שהכיר בסוגיות ההומניטריות הקשורות לגירושו. ניסיונות לגבש פשרה, שתאפשר לעותר שהות מבחן מפוקחת תחת השגחת אביו המנוכר, נתקלו במכשולים על פני הערבויות הכספיות הנדרשות להבטחת תנאי שחרורו. למרות המצוקה ההומניטרית שהרחקתו מציבה, בית המשפט מכיר בצורך בביטחון הציבור ומגיע למסקנה כי תנאי הערבות המוצעים על ידי שר הפנים, שנועדו להפחית סיכונים לקהילה, סבירים ומוצדקים משפטית על פי החוקים החלים. עמידתו של העותר בתנאים אלה חיונית לצורך בחינה נוספת של מעמד התושבות שלו, כאשר בית המשפט מחליט שלא להתערב בשיקול הדעת המינהלי המופעל ביחס לתנאים אלה.