בש"פ 58/10

תקציר

בהחלטה משפטית מורכבת זו דן בית המשפט בבקשה חמישית של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים מעבר לתשעת החודשים הראשונים, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. בעבר דנו שופטים שונים, ובהם השופטים גרוניס, ג'ובראן, פרוקצ'יה וחיות, לבקשות דומות הקשורות לאישומים חמורים שהחלו בהגשת כתב אישום נגד המשיב ביולי 2007 בגין עבירות מין לכאורה בבתו הקטינה. למרות שהמשיב הודה תחילה באשמה במסגרת הסדר טיעון, ראיות חדשות הובילו לביטול הודאתו, מה שגרם למדינה לטעון כי ראיות אלה מפוברקות. הדבר הוביל לאישומים נפרדים נגד אמה של המתלוננת, הסנגורים וחוקרים פרטיים. דיוני המעצר הדגישו באופן עקבי את חששותיו בדבר מסוכנותו הפוטנציאלית של המשיב ושיבוש הליכי משפט, שהודגשו כאשר יצר קשר עם אחותו של המתלונן במהלך מעצרו. למרות ההתנגדויות, בית המשפט התייחס לשאלה האם הוא יכול לעיין במידע חסוי הרלוונטי לתיק במעמד צד אחד, כאשר אי גילויו יכול להגן על חקירות מתנהלות או מקורות מודיעיניים. אמצעי חריג זה, השמור בדרך כלל למצבים שלפני הגשת כתב אישום ומאוזן מול זכויות ההגנה, נועד להעריך טוב יותר את הסיכונים הנשקפים מהמשיב. בשלב זה המשפט היה לקראת סיום עם סיכומים שהוגשו, אך עיכובים שביקשה התביעה יצרו חוסר ודאות. נוכח חומרת האישומים והסיכונים לשיבוש הליכי משפט, הצדיק בית המשפט את הארכת המעצר, תוך הדגשת הצורך להגן על האינטרס הציבורי ולהבטיח הליך משפטי הוגן עד למתן פסק דין סופי או פסקי דין.