בג"צ 6032/94

תקציר

העותרת, רשת – חברת תקשורת והפקות, מערערת על סמכותה של רשות השידור (המשיבה) לשדר תשדירי שירות ותשדירי חסות בערוץ הראשון, ערוץ הטלוויזיה הממלכתי. העותרת, בעלת זיכיון לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, טוענת כי שידורים אלה עולים כדי פרסום מסחרי, המותר באופן בלעדי בערוץ השני. עוד טוענת העותרת כי רשות השידור מפרה את הכללים והנהלים המסדירים את תוכנן וצורתן של הודעות אלה. לחילופין, טוענת העותרת כי תיקונים שנעשו לאחרונה בכללים המסדירים הודעות חסות חורגים מהגבולות שקבע בית המשפט העליון ועל כן יש לבטלם. בית המשפט העליון פוסק לטובת העותר, בין השאר. בית המשפט מאשר את סמכותה של רשות השידור לשדר תשדירי שירות ותשדירי חסות, שכן סמכות זו אינה קשורה לשינויי חקיקה המסדירים פרסומות. בית המשפט מוצא כי שינויי החקיקה שהפעילה העותרת אינם מבטלים במשתמע את סמכותה הקיימת של רשות השידור. אשר לטענות העותרת בדבר הפרות, דוחה בית המשפט את העתירה, שכן אינו משוכנע בדבר הצורך בהתערבות בנושא תשדירי השירות, וקובע כי ניתן לכלול שידורי ספורט בקטגוריה של שידורי בידור שניתן לבקש עבורם מימון זר. עם זאת, בית המשפט מסכים עם העותרת כי התיקונים לכללי רשות השידור חורגים מהמגבלות שנקבעו בפסקי דין קודמים ויש לבטלם. בית המשפט דוחה גם את בקשת העותרת לפיצויים, שכן הוא אינו משוכנע בנזק הכספי הנטען שנגרם כתוצאה מהפרות רשות השידור, ומציין כי טענות אלה ראויות יותר לתביעה אזרחית.