ע"א 8075/08

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה את טענת הרשלנות הרפואית של המערערים בעניין לידתה בעוולה של המערערת מס' 1, שנולדה עם מום בידה השמאלית. המערערים ביקשו לבטל את ההחלטה, בטענה כי המשיבים התרשלו ולא יידעו אותם בדבר מגבלותיה של סריקה פרטית ממושכת במהלך ההיריון, אשר הייתה מביאה אותם להפסקת ההיריון. המשיבים הכחישו את הטענות וביקשו לחייב את המערערים בתשלום הוצאותיהם ושכר טרחת עורך דין. שופט בית המשפט העליון, לאחר שבחן היטב את הטענות העובדתיות והמשפטיות, לא מצא עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. נקבע כי היולדת חתמה על הצהרת מטופלת המכירה במגבלות הבדיקה וקיבלה דו"ח המציין במפורש כי לא בוצעה ספירת אצבעות. זאת ועוד, הסכימה השופטת עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא הייתה רשלנות מצד המשיבים, בהתאם לפרקטיקה הרפואית באותה עת, וכי המערערים היו מודעים כראוי למגבלות הבדיקה. השופט דחה גם את טענת המערערים בדבר הפרת חובת גילוי, שכן הדו"ח הכתוב ידע אותם די הצורך בפרטי המבחן. בנוסף, השופט לא מצא אפליה חוזית או חוסר הגינות ביחסים בין הצדדים. לפיכך נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. השופטים חיות ודנציגר הסכימו עם פסק הדין.