רע"א 1810-04-24

תקציר

בית המשפט החליט שלא להעניק עיכוב הליכים בתובענה הייצוגית בבית המשפט קמא. מדובר בהליך רגיל לאחר ניצחון בתביעה, ובקשת הנתבע לעיכוב ביצוע עד להכרעה בבקשת רשות ערעור נדחתה. הסיבה העיקרית להחלטה זו נעוצה בכך שהמבקש הודה בעבירה על החוק – משלוח דברי פרסומת ללא הסכמה מפורשת מראש, המהווה נדבך מרכזי ומרכזי בתיק. לפיכך, סיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור נמוכים. בנוסף, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת מי מהצדדים, מה גם שהמשיב לא הציג כל ראיה לנזק שייגרם מהמשך המשפט. המבקשת, שלכאורה מצבה הכלכלי ירוד, טענה כי המשך ההליכים יוביל לקריסתה הכלכלית, אך לא די בכך כדי שבית המשפט יפסוק לטובתה בעניין השהות. בית המשפט הכיר בכך שהמשך המשפט והליכי הערעור במקביל עלול להוביל לבזבוז משאבים, אך הדגיש כי אין זו לבדה סיבה מספקת לעכב את המשפט. נוכח הסיכוי הנמוך להצלחת הערעור ומאזן הנוחות, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום לעכב עוד את ההליכים בבית משפט קמא.