ת"א 66256-11-23

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטענות שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע להחלטה בנוגע לבקשה לדחיית התביעה על הסף. הבקשה מתקבלת באופן חלקי. התביעה לפינוי הנתבעת מס' 2 מהמקרקעין נדחית מחמת חוסר מעמד, שכן התובעת לא הוכיחה את זכות הקניין או זכות החזקה הנדרשת. קביעה זו מתבססת על היעדר כל בעלות או זכויות קנייניות המוחזקות בידי התובע, ומכירת הזכויות על ידי הבעלים של התובעת, מוחמד, לחברת רשיד ברזנטים. יתר על כן, בית המשפט קבע כי התביעה לתשלום דמי שכירות יכולה לעמוד, אם כי עם כמה תיקונים. התביעה לדמי שכירות נוגעת לחלקו של הנתבע מס' 1 ומקורה בהסכם לכאורה בין מוחמד למחמוד, שהחזיקו יחד בנכס. על פי ההסכם, מוחמד השקיע בבניית הבניין על הקרקע ולכן היה זכאי לקבל את דמי השכירות. זכאות זו אינה תלויה בזכויותיו הקנייניות של מוחמד ושורדת את מכירת חלקו בקרקע. עם זאת, בית המשפט מבהיר כי התביעה לדמי שכירות, כפי שהיא מנוסחת כיום, מתייחסת לכלל דמי השכירות של הבניין ולא רק לחלקה של הנתבעת מס' 1. פער זה אינו מצדיק דחייה על הסף של התביעה, אלא דורש בירור ותיקון אפשרי במהלך ההליך המהותי. משמעות קבלתה החלקית של הבקשה היא כי תביעת הפינוי תידחה, ואילו התביעה הכספית לדמי שכירות הנוגעת לחלקה של הנתבעת מס' 1 תידון לגופה. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו. בית המשפט מדגיש כי החלטה זו מתקבלת בשלב מקדמי, בהתבסס על המצב הנוכחי של כתבי הטענות, והתמונה העובדתית המלאה תתברר במהלך ההליך העיקרי.