בד"מ 144/20

תקציר

גזר הדין מצא את עורך הדין הנאשם אשם מעבר לכל ספק במספר עבירות אתיות חמורות ביחס לטיפולו בעניינו של לקוח, לרבות אי יידוע הלקוח על כספים שהתקבלו בשמו, הפרת נאמנות ומסירות ללקוח, והתנהגות בלתי הולמת של משפטן. ההפרות נבעו מאירוע שהתרחש בשנת 2003, בו עורך הדין העביר את כספו של מרשו לעורך דין אחר מבלי ליידע את הלקוח ולא העביר לו את הכספים. הלקוח גילה את ההונאה בשנת 2007 אך הגיש תלונה רק בשנת 2013. לעורך הדין לא היו רישומים משמעתיים קודמים, שפעלו לטובתו. עדי אופי העידו על תכונותיו החיוביות כאדם וכאיש מקצוע, וציינו את מסירותו למקרים של ניכור הורי, אותם לקח על עצמו כשליחות אישית. היו גם נסיבות מקלות לגבי מצבו הרפואי של עורך הדין והעיכוב בטיפול בתלונה. בית המשפט מתח ביקורת על השיהוי של המתלוננת בהגשת התלונה ועל התעלמותה מהוראות החוק, שגרמו לעורך הדין נזק מיותר. למרות חומרת העבירות, בית הדין גילה הקלה בשל הנסיבות והיעדר עבר משמעתי של עורך הדין, והטיל עליו שלושה חודשי השעיה בפועל וארבע שנות מאסר על תנאי, החל מיום 21/07/2023. בית המשפט החליט גם שלא לקנוס את עורך הדין או לפסוק הוצאות למתלונן, כל צד אחראי להוצאותיו. פסק הדין נועד לאזן בין מיצוי הדין לשיקום, ולשמש אזהרה לעורך הדין ולאחרים.