ת"א 75210-01-19

תקציר

התובעת, דודתה, תבעה את אחיינה, הנתבע, לשלול מתנה דירה שנתנה לו. הדירה נרכשה במקור על ידי אבי הנתבע, ובנקודת זמן לא ידועה הועברה לידי התובע. התובע העניק את הדירה במתנה לנתבעת בשנת 2017, אך בהמשך דרש לבטל את המתנה. התובעת פירטה מספר נימוקים שונים מדוע רצתה את הדירה בחזרה, ובהם העובדה שהמתנה המקורית הייתה סמלית בלבד, נועדה להגן על הדירה מפני בעלה בעת גירושיהם, וכי היא מותנית בכך שהנתבע יטפל בה ויאפשר לה לגור בה עד סוף ימיה. עם זאת, השופט מצא כי עדותו של התובע אינה אמינה, שכן היא התפתחה עם הזמן וסתרה ראיות אחרות. יתרה מכך, השופט מצא כי על פי החוק, המתנה הפכה לסופית ובלתי חוזרת מרגע רישומה על שם הנתבע, דבר שאירע בינואר 2018. לפיכך, בקשת התובעת לבטל את המתנה לא צלחה, והיא חויבה לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.