ע"א 37514-10-23

תקציר

לאחר בחינת הטענות ושקילת חומר הראיות, החליטה ערכאת הערעור לקבל את הערעור ולשנות את הפיצוי שנפסק למערער. בית המשפט מצא כי שגה בית משפט קמא בהערכת הנזקים בגין אובדן כושר השתכרות עתידי ואובדן זכויות סוציאליות. לגופו של עניין, פסיקתו של בית משפט קמא בסך 350,000 ₪ בגין ראשי נזק אלה סטתה באופן משמעותי מההערכה הראויה המבוססת על נתוני המערער. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל טעות בקביעתו של בית משפט קמא בעניין כאב וסבל, סיוע בעבר ובעתיד והפסדי שכר בעבר, וסבר כי מדובר בהערכות סבירות. לגבי אובדן כושר השתכרות עתידי קבע ערכאת הערעור כי נכות תפקודית בשיעור של 50% ושכר של 10,000 ש"ח לחודש יהוו בסיס מתאים יותר לחישוב. בית המשפט חישב את הפיצוי בגין ראש נזק זה בסך 1,352,211 ₪. בגין אובדן זכויות סוציאליות יש לפסוק למערערת 201,526 ₪. בית המשפט גם אישר את פסק דינו של בית משפט קמא בעניין הפסדי שכר בעבר, ומצא כי היא מנומקת היטב ומבוססת על הראיות. סיכומו של דבר, הערעור התקבל, וסך הפיצויים שנפסקו למערערת עומד על 1,313,737 ש"ח, הכוללים 300,000 ש"ח בגין כאב וסבל, 260,000 ש"ח בגין הפסדי שכר בעבר, 1,352,211 ש"ח בגין אובדן כושר השתכרות עתידי, 201,526 ש"ח בגין אובדן זכויות סוציאליות ו-200,000 ש"ח בגין הוצאות וסיוע צד ג' בעבר ובעתיד. סכום זה יופחת ב-1,000,000 ש"ח המתקבלים מהמל"ל וישאיר סך של 1,313,737 ש"ח. כן חויבו המשיבים בתשלום הוצאות בסך 15,000 ₪ למערערת, וכן בשיעור של 20% בתוספת מע"מ בשכר טרחת עורך דין. בנוסף, יישאו המשיבים בהוצאות הערעור, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. השופט א' טובי והשופט ג' ציגלר הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי השופט א' כנעאן.