רע"א 1262/20

תקציר

החלטת בית המשפט לדחות את בקשת רשות הערעור מבלי לבקש את תגובת המשיבים מדגישה את עמדתו בדבר שמירה על נורמות פרוצדורליות מבוססות. בהחלטה הראשונה הדגיש בית המשפט כי שילוב בעלי דין הוא עניין הנתון במידה רבה לשיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית ובדרך כלל אינו נתון להתערבות ערעורית אלא בהתקיים נסיבות חריגות, כפי שאפיין מקרים קודמים כגון אורט ישראל נ' אורט בראודה וזהביאן נ' עובדי. בית משפט קמא קבע כי נוכחותו של מר אגמון חיונית למתן מענה מלא לטענות החמורות נגדו, והתנגדותו של המבקש נעדרה את הנימוקים המשכנעים הדרושים כדי להצדיק התערבות של ערכאה גבוהה יותר. בקשתו של מר אגמון להצטרף לתביעה נעשתה כראוי במסגרת לוח הזמנים הפרוצדורלי שנקבע להגשת ההגנה, ונתנה תוקף נוסף להחלטת בית המשפט קמא. בהתייחסה להחלטה השנייה, נמנעת בדרך כלל ערכאת הערעור מלהתערב בעניינים פרוצדורליים, אלא אם נפלה טעות ברורה. אמנם הייתה הכרה בטעות אפשרית בנוגע לרישומי הפקדת דיסקים, אך שיקוליו האחרים של בית משפט קמא, כגון פורמליות פרוצדורלית והצורך הכולל, הצדיקו את עמדתו נגד הליכי הקלטה. ערכאת הערעור אישרה אפוא את סמכותו של בית משפט קמא לדון בהתנהלות השימוע, תוך השארת מקום לבחינה מחודשת אפשרית של ההקלטות, אם הדבר נדרש. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור ובקשתה לעיכוב ביצוע נדחו ללא הוצאות הקשורות למשיב בשל היעדר תגובה מבוקשת, מה שחיזק את גישתו הפרוצדורלית העקבית של בית המשפט ליום 19.2.2020.