עד"י 2078/11

תקציר

המשיב הורשע בחמישה אישומים הנוגעים למרדף משטרתי שאירע ביום 7.10.2010, לרבות סיכון הציבור בעת נהיגה, הפרעה לשוטר ועבירות תנועה שונות. בית משפט קמא גזר עליו 11 חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים כגון פסילה מנהיגה וקנס. התביעה ערערה על החלטה זו וטענה לעונש מאסר ארוך יותר, ואילו ההגנה ביקשה לדחות את הערעור, תוך שימת דגש על נסיבותיו האישיות של המשיב. השופט, לאחר ששקל את הטענות, דחה את ערעור התביעה, והסכים עם גזר דינו של בית משפט קמא. זאת, בהתבסס על מספר גורמים: היעדר ראיות לתופעה נרחבת של עבירות מסוג זה באזור, חומרת מעשיו של המשיב ואי הפנמת חובותיו המשפטיות. בנוסף, השופטת הכירה בצורך במענה בלתי מתפשר לנהיגה מסוכנת שכזו, אך גם הכירה בנסיבותיו האישיות של המשיב ובהודאתו באשמה. השופט הגיע למסקנה כי גזר דינו של בית משפט קמא היה סביר ואיזון ראוי בין כל השיקולים. לפיכך, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר בעינו.