עמ"נ 20150-04-23

תקציר

בעל נכס למגורים ערער על החלטת פטור מארנונה, בטענה כי הנכס שלהם עומד בקריטריונים לפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות משום שהוא ניזוק ולא מאוכלס. התנאי הראשון לפטור, שהנכס ייפגע עד כדי כך שלא ניתן להתגורר בו, לא התקיים, שכן הנכס, למרות היותו חסר מטבח, היה בעל גימורים משמעותיים ולא היה בלתי ראוי לשימוש. נטל ההוכחה הוטל על הבעלים, שלא הוכיח כי הנכס אינו מתאים לשימוש חוקי אחר. לפיכך, היעדר זמני של מטבח לא הצדיק פטור ממס. יתר על כן, סיווגו של הנכס כ"סוג מגורים 1" היה ראוי, שכן היעדר מטבח היה זמני. הערר התקבל, והחלטת ועדת הערר בוטלה, כלומר הבעלים ישלם מיסים לפי הסיווג הגבוה יותר של 'סוג מגורים 1'. כל צד יישא בהוצאותיו, והפיקדון יוחזר. החלטה זו התקבלה על סמך הנסיבות הספציפיות ולא יצרה תקדים.