ע"א 624/71

תקציר

בית המשפט העליון פסק במקרה שבו אלמנה צעירה שבעלה נהרג בהתנגשות משאית-אופנוע תבעה פיצויים. בית המשפט פסק לה פיצויים בסך 80,000 ₪, ודחה את טענת המדינה המערערת כי לא מילאה את חובתה להפחתת הנזק. הנזק המפוצה לפי פקודת הנזיקין הוא ההפסד הכספי שנגרם כתוצאה ממותו של נותן הפרנסה, אשר עשוי להיות נזק ממשי או עתידי. בתי המשפט משתמשים בדרך כלל בשיעור המזונות כדי לקבוע את חבותו של הצד הפוגע. כל רווח כספי ממות הבעל מתקזז כנגד הנזק, והצד המזיק נדרש רק לשלם את היתרה. ההשתכרות הפוטנציאלית של האלמנה מהעבודה אינה תוצאה של קשר הנישואין ולכן אינה קשורה לנזק. האלמנה אינה מחויבת להקל על הנזקים על ידי מציאת עבודה, מה גם שבעלה לא עבד אף הוא. יתר על כן, הקשר הסיבתי בין העוולה לבין ההנאה המופקת מהרווחים הוא רופף. חוקים סוציאליים המעניקים הטבות שונות לאלמנות על בסיס גיל אינם רלוונטיים בדיני הנזיקין. הפסיקה במקרה זה מבוססת על ההנחה שנשים תלויות בבעליהן לפרנסתן, הנחה שלא תמיד כך אך מקובלת בתביעות נזיקין. מטרת הפיצוי היא לשקם את מצבה הכלכלי של האלמנה לפני הפטירה ולא ניתן לחשב אותו במדויק על סמך השערות לגבי המשך עבודתה. ככלל, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי, דחה את ערעור המדינה והורה לה לשלם למשיב 2,000 לירות הוצאות ערעור.