ע"א 1367/06

תקציר

המקרה דן בטיבם של תשלומים ששולמו לשאירים על ידי קרן פנסיה לאחר פטירת חבר, והאם יש לנכות תשלומים אלה מכל פיצוי שנפסק לשאירים על ידי בית משפט, בעקבות עוולה שבוצעה כלפי הנפטר. שאירים של מבוטח שנפטר כתוצאה מעוולה שביצע צד שלישי, קיבלו תשלומים מקרן הפנסיה של המנוח. בית המשפט בחן האם יש לנכות תשלומים אלה מהפיצויים שביקשו הניצולים מהמזיק, בהתאם לסעיפים 81 ו-86 לפקודת הנזיקין האזרחיים, הקובעים כי אין להתחשב בתשלומים ששולמו על פי חוזה ביטוח בעת קביעת גובה הפיצוי. בית המשפט דן גם בזכותה של קרן הפנסיה לתבוע שיפוי מהמזיק בגין התשלומים ששולמו לשאירים, על פי חוק המוטבים, המאפשר למוטב ששיפר את מצבו של נפגע, לקבל החזר מהאחרון, כך שלא יימצא צד חסר או עולה על חלקו. בית המשפט קבע כי אין לנכות את התשלומים ששילמה קרן הפנסיה לשאירים מהפיצויים שנפסקו על ידי בית המשפט, שכן הם נחשבים לתשלומים ששולמו על פי חוזה ביטוח. כמו כן, בית המשפט קבע כי לקרן הפנסיה אין זכות תשואה כנגד המזיק. בית המשפט ביסס את פסק דינו על טיב ההסדרים החוזיים בין הצדדים, והדגיש כי המנוח הצטרף מרצונו לקרן ויכול היה לבחור לבטח את עצמו בכל סוג ביטוח אחר. העובדה שהמנוח בחר את גובה השכר עליו התבסס הביטוח שלו, להבדיל מעובד שביטוחו מבוסס על שכרו בפועל, הצביעה על כך שאכן מדובר בחוזה ביטוח. עוד ציין בית המשפט כי מטרת הביטוח היא לכסות סיכונים שונים, וכי המבוטח משלם פרמיות בהתאם לגודל הסיכון. לפיכך, מאחר שהביטוח היה וולונטרי והנפטר לא חויב על ידי איש להצטרף לקרן, יש לראות את התשלומים ששולמו על ידי הקרן לאחר פטירתו כאילו בוצעו על פי חוזה ביטוח, ולכן לא ינוכו מהפיצויים שנפסקו לשאירים וגם הקרן לא תהיה זכאית להחזר מהמזיק.