רע"א 180/07

תקציר

פסק הדין דוחה ערעור בשאלה האם יש לטפל בתביעה משפטית בבית המשפט או באמצעות בוררות. לב המחלוקת עניינו בבקשה שהגיש המבקש לערער על ההחלטה לדחות את ההליכים בבית המשפט לטובת בוררות, כמתחייב מהסכם בוררות קיים המעוגן בתקנון הצדדים ונתמך בחוק הספורט. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לפרש את תניית הבוררות באופן מרחיב כך שתקיף את התביעות, גם אלה המוצגות בנזיקין, שכן הן מתייחסות למערכת היחסים החוזית שבין המבקש לבין יתר הצדדים המעורבים. בית המשפט לא מצא כל טעות בפסקי הדין של הערכאות הנמוכות יותר או סיבה מהותית להימנע מבוררות. היא הדגישה את אופייה של הבוררות הסטטוטורית לפי חוק הספורט, ומרמזת על חוסר שיקול הדעת של בית המשפט לדחות את הקפאת ההליכים. ההחלטה גם מדגישה כי על כל חברי מוסד הבוררות להישאר ללא משוא פנים, חזקה אלא אם כן הראיות מצביעות אחרת. פסק הדין מכיר בהיעדר ערעור על החלטות בוררות מכוח סמכויות סטטוטוריות, אך הוא קורא לרפורמות עתידיות שיאפשרו יותר שקיפות והנמקה בהחלטות כך שיתאימו לתיקונים האחרונים בחוק הבוררות. בכך מקיים בית המשפט את החלטות הערכאות הנמוכות יותר להעביר את טענותיו של המבקש לבוררות, ואינו קובע כי אין תקנת ציבור משכנעת או נימוקים מעשיים הפוכים. משכך, חויב המבקש לשלם 20,000 ₪ בגין הוצאות משפט מטעם המשיבים.