בד"מ 150/09

תקציר

מדובר במקרה של עורך דין שעמד בפני הליכים משמעתיים שנפתחו 4 שנים לאחר האירוע המדובר. ההליכים החלו בשנת 2009 ונמשכו עד שנת 2011 ללא סיומם. לאחר מכן, היה פער של 5 שנים עד 2016 שבו ההליכים נותרו תלויים ללא פעילות. עורך הדין טען כי שיהוי ארוך זה מהווה פגיעה בזכותו שמשפטו יסתיים בתוך זמן סביר ופוגע ביכולתו להתגונן. הוא ביקש לבטל את התלונה בנימוק של "הגנה מפני צדק" ו"סכנה כפולה". ועדת המשמעת של מחוז תל אביב-יפו ובית הדין המשמעתי של המרבז נעתרה לבקשת עורך הדין וביטלה את התלונה נגדו. לטענתם, השיהוי הניכר בהליכים, שנותר ללא פתרון במשך שנים, פוגע באופן משמעותי בזכויותיו וביכולתו של עורך הדין להגן על עצמו. כמו כן, היא פגעה באמון הציבור במערכת המשפט. הוועדה הדגישה כי שיהוי קיצוני ובלתי סביר זה נופל בגדר מקרים חריגים המצדיקים הפסקת הליכים משמעתיים ללא קשר לאשמה. לפיכך, הבקשה להגנה מפני צדק נענתה והתלונה נדחתה.