ת"א 19751-08-23

תקציר

פסק הדין דן בשני חלקים נפרדים אך קשורים זה בזה. ראשית, היא פוסקת את מערכת היחסים בין התובע, יוסי, לבין הנתבעים, יסמין ואשר, ופוסקת לטובת יוסי. היא קובעת כי הנתבעים הפרו הסכם מכר תקף לחלקת אדמה וכי פעלו בחוסר תום לב. יוסי זכאי לביצוע ספציפי של הסכם המכר, בתנאי שרשות מקרקעי ישראל תחליט לשמור על זכייתם של הנתבעים במכרז על הקרקע. לחילופין, אם רשות מקרקעי ישראל מבטלת את זכויות הנתבעים, יוסי יכול לבחור לבטל את ההסכם ולקבל השבה של הכספים ששילם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ופיצוי מוגבל בגין הפרת הנתבעים. השופט גם מורה לנאשמים לשלם ליוסי הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל. חלקו השני של פסק הדין עוסק באינטרס החברתי והציבורי בהקשר של תפקידו של מנהל מקרקעי ישראל בהקצאת אדמות מדינה. השופטת מדגישה את הצורך של רמ"י לבחון מחדש את עמדתה הראשונית ולשקול מחדש את תוקף זכייתם של הנתבעים במכרז, שכן מהראיות עולה כי הנתבעים ספסרו בקרקע ולא הייתה להם כל כוונה לבנות עליה בית. ספקולציה זו סותרת את מטרת המכרז, שנועד לספק דיור לחסרי הבית. בית המשפט מורה לרשות מקרקעי ישראל לקבל החלטה בדבר תוקף זכייתם של הנתבעים ולנקוט בצעדים מתאימים בתוך 60 יום. השופט מדגיש את חשיבות הצדק החלוקתי והחלוקה הסבירה של המשאבים הציבוריים. פסק הדין מבקש לאזן בין היחסים החוזיים הפרטיים לבין האינטרס הציבורי בשימוש ראוי באדמות מדינה. אופיין המותנה של ההחלטות מבטיח כי זכויותיו של התובע יכובדו תוך השארת מקום לרמ"י למלא את חובותיו בהקצאת קרקעות לטובת החברה.