עת"מ 8700-04-16

תקציר

העותרת זכתה במכרז שהוציאה המשיבה לעבודות בנייה. במהלך ביצוע הפרויקט חלו שינויים ועיכובים, שהובילו למחלוקות על תשלומים. בעתירה נטען כי לוועדת המכרזים של המשיבה לא הייתה סמכות לאשר תשלומים רטרואקטיביים בגין הפסקות עבודה ושינויים בביצוע הפרויקט, שכן זהו תפקידו של הממונה בלבד. המשיב טען כי יש לדחות את העתירה בהיותה תביעה חוזית המתחזה לעתירה מנהלית, וכי לבית המשפט לעניינים מנהליים אין סמכות לדון בה. זאת ועוד, טענה המשיבה כי ועדת המכרזים מוסמכת לאשר שינויים, ובפרט כאלה הכרוכים בשינויים משמעותיים בחוזה, וכי התנהלותה בעבר ביססה נוהל שהעותרת מודעת לו ופועלת לפיו. בית המשפט קבע כי העתירה נופלת בשלב החוזי ונשמעה בחוזה ולא במכרז. היא מצאה כי פרשנותה של המשיבה להסכם סבירה יותר, וכי לוועדת המכרזים הייתה סמכות לאשר שינויים מהותיים בחוזה, במיוחד בהתחשב בכספי הציבור הגדולים הכרוכים בכך. בית המשפט הדגיש את הצורך בבקרה וטוהר המידות בהליך, ואת תפקידה של הוועדה בהבטחת שוויון הזדמנויות למציעים. מאחר שהעותרת פעלה על פי הנוהל שנקבע במשך שנתיים, היא מנועה מלטעון נגדו כעת. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירה, כאשר העותר שילם 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. עם זאת, הומלץ למשיבה להפריד בין הסכומים הנתבעים בגין עיכובים ושינויים, ולזרז את דיוניה. פסק הדין לא הכריע לגופן של המחלוקות, והשאיר אותן להליכים עתידיים.