רע"א 3533/09

תקציר

במקרה שלפניי, ביקשו המבקשים, דיירי בית משותף, צווי מניעה זמניים וקבועים נגד הצבת מנוף בנייה בסמוך לבניין שלהם, בנימוק של שיקולי בטיחות. המנוף, שהתירה העירייה, משתרע מעל גינתם ומהווה סיכון בלתי סביר לטענתם. בית משפט השלום דחה את בקשתם לצו מניעה זמני, וקבע כי הסיכון אינו חריג וניתן למתן אותו באמצעות גידור הגן ופיצוי הדיירים. בית המשפט המחוזי אישר החלטה זו, וקבע כי אין נסיבות חריגות המצדיקות ערעור. המבקשים התעקשו והדגישו כי העגורן מהווה סיכון בטיחותי משמעותי לציבור שאינו מטופל כראוי בתקנות הנוכחיות. המשיבים טענו כי העתקת המנוף כרוכה בעלויות משמעותיות ועלולה ליצור סיכונים חדשים. גם בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי המבקשים לא הוכיחו סיכויי הצלחה מספקים בתיק העיקרי או כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. בית המשפט לא מצא מיקום חלופי בטוח יותר למנוף שיצדיק את ההוצאות הגבוהות ואת פוטנציאל הסכנה המוגבר. יתר על כן, עצירת הבנייה תשפיע באופן משמעותי על הפיתוח העירוני. השופטת ארבל, בהסכמת השופט דנציגר, מצאה כי המצב הנוכחי כבר הביא בחשבון אמצעי בטיחות כמו סגירת גנים, המאזנים בין אינטרסים ציבוריים ופרטיים. מנגד, השופט לוי חלק על כך, וסבר כי מדובר בסיכונים משמעותיים וכי שיקולי הבטיחות אינם מטופלים כראוי על ידי הרשויות. הוא טען לעצירת הבנייה עד שתובטח הצבת מנוף בטוחה יותר. בסופו של דבר, בקשת המבקשים לסעד זמני נדחתה, ובית המשפט פסק הוצאות משפט למשיבים.