עמ"נ 36351-09-18

תקציר

ועדה בין-משרדית הוקמה על ידי ממשלת ישראל כדי לייעץ בבקשות למעמד ישראלי מחוץ לנהלים הרגילים. בקשות אלה נבדקות תחילה על ידי ראש שולחן כדי לוודא שהן אינן קלות דעת לפני שהן מועברות לוועדה. אזרח ישראלי ניהל מערכת יחסים עם המערער, תושב סין, למעלה מ-14 שנים. המערער שהה בישראל למעלה מ-18 שנה והיה בעל עסק במקום. עם זאת, בקשתו למעמד קבע הייתה מסובכת בשל מצבו המשפחתי – הוא נכנס לישראל, נשוי ומעולם לא התגרש. משרד הפנים דרש ממנו לסיים את נישואיו, אך לא פעל בהתאם לנהלים הראויים שהותוו במדיניותם, והקפיא את עניינו במקום. יעידו על כך מכתבים מבת זוגו. כתוצאה מכך, בקשתו לישיבת קבע מעולם לא נבחנה כראוי. בית המשפט מצא כי חרף הזמן שחלף, טענתו של המערער ראויה: כי ההליך המדורג בעניינו טופל באופן לקוי. השופט קבע כי יש לבחון מחדש את הבקשה על ידי הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים, תוך ציון שהותו ועסקיו הארוכים של המערער בישראל, יחסיו עם אזרחית ישראלית וסימני השאלה סביב הטיפול בעניינו. המשרד חויב לשלם את הוצאותיו של המערער, ורישיון השהייה הנוכחי שלו היה אמור לעמוד בתוקפו עד להכרעה בבקשה.