עמ"ש 55308-09-22

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה המאזן בין זכויות הצדדים לדירה בבעלות משותפת לאחר גירושיהם. בית המשפט פסק לטובת המשיבים, פסק להם 60% מערך הדירה, והורה למערערת להעביר למשיב 275,000 ₪, תוך חריגה מחלוקה שווה. פסק דין זה מבוסס על מספר גורמים. ראשית, גרסת המשיבה לאירועים, לפיה הדירה נרכשה מכספה ונרשמה בשני השמות להצלת הנישואין, התקבלה. שנית, בית המשפט ציין את חוסר שיתוף הפעולה של המערער בגילוי פרטיו הכספיים ובשיבוש עבודת המומחה, ופירש זאת כחוסר תום לב. שלישית, בית המשפט שקל את פערי ההכנסות בין הצדדים, והכיר בכושר ההשתכרות המוגבל של המשיב בשל עבודה חלקית וטיפול בילדים, בעוד שלמערערת פוטנציאל השתכרות גבוה יותר. בנוסף, מצא בית המשפט כי טענות המערער בדבר בגידת המשיב אינן מבוססות. קביעותיו העובדתיות והחלטותיו הפרוצדורליות של בית משפט קמא מתקבלות ברובן, לרבות דחיית בקשות המערער להעיד עדים, שכן בית המשפט מצא את תרומתן מיותרת ובלתי רלוונטית. כן צוינו עיכוביה של המערערת במסירת פרטיה הכספיים. ככלל, הנסיבות הצדיקו חריגה מחלוקה שוויונית, ופסק הדין נדחה, תוך חיוב המערער בהוצאות משפט.