תאד"מ 8638-01-23

תקציר

התיק סובב סביב תאונת דרכים בה נהג הרכב, רונן, השתמש ברכב הקשור לעסקו של הנאשם. חברת הביטוח סירבה לפצות את התובע על הנזקים, בנימוק של היעדר שלט "במבחן" על לוחית הרישוי – דרישה חוקית לכלי רכב המשמשים למסחר. עם זאת, השופט מצא את עדותו של רונן משכנעת כי השלט היה נוכח אך הוסר לאחר התאונה. מכאן, שהיעדרו של השלט לא היווה סיבה מוצדקת לשלול את הסיקור. נקודת המחלוקת השנייה הייתה מטרת נסיעתו של רונן. חברת הביטוח טענה כי הפוליסה מכסה רק נסיעות הקשורות למכירה או תיקון של הרכב הספציפי שהיה מעורב בתאונה. מנגד, הנתבעת טענה כי הפוליסה חלה על כל נסיעות עסקיות, לרבות זו שרונן ביצע לאספקת חלקי חילוף. השופט הסכים עם הנאשם, ופירש לטובתו את נוסח המדיניות הדו-משמעי. כמו כן, השופטת התייחסה לפסקי דין קודמים התומכים בפרשנות פוליסות סחר כך שיעמדו בציפיות הסבירות של המבוטח. בנוסף, חברת הביטוח ניסתה לשלול כיסוי על סמך זהות הנהג, בטענה כי הפוליסה מבטחת את הנתבע באופן אישי בלבד. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעת, וקבע כי חברת הביטוח הייתה צריכה לציין סיבה זו במכתב הדחייה הראשוני שלה. על פי הנחיות המפקח על הביטוח, נאסר עליהם להעלות טענה זו בהמשך. עוד ציינה השופטת כי חברת הביטוח לא עשתה מאמץ סביר לברר את העובדות טרם שליחת מכתב הדחייה. בעקבות זאת הורה השופט לחברת הביטוח לפצות את התובעים ישירות על הנזקים, בסך 17,700 שקל, בצירוף שכר טרחה וריביות. כמו כן נפסקו לנאשם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪. השופט העניק לנאשם זכות ערעור משפטית. פסק הדין חייב את תשלום הסכומים שנפסקו.