בפ"מ 5339-11-22

תקציר

אדם עמד בפני פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה שלו למשך 30 יום בעקבות עבירת מהירות. המבקש הכחיש את הטענות וביקש לבטל את הפסילה לאלתר, בטענה כי מדידת מהירותו אינה תקינה, והציג נסיבות אישיות, לרבות הצורך ברישיון כדי להגיע לעבודה. עם זאת, בית המשפט מצא ראיות מספיקות לעבירה ואישר את הפסילה. בית המשפט ביסס את החלטתו על קיומן של ראיות לכאורה, על המסוכנות הנשקפת מהעבירה, על סבירות הדיון המנהלי ועל עברו התעבורתי של המבקש. נקבע כי הצורך להתפרנס אינו גובר על החובה לשמור על שלום הציבור, וכי הפסילה המינהלית שימשה אמצעי הרתעה ומניעה הכרחי. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי נסיבותיו האישיות של המבקש אינן מצדיקות ביטול או קיצור תקופת הפסילה. בסופו של דבר נדחתה הבקשה וניתנה זכות הערעור. החלטה זו נועדה להגן על שלום הציבור תוך הבטחת הליך מנהלי הוגן, המשקף את חומרת עבירות התנועה והשלכותיהן האפשריות.