ת"פ 10849-11-11

תקציר

השופט במקרה זה החליט שלא להרשיע את הנאשם בעבירה של החזקת אגרוף למטרה בלתי חוקית, למרות הודאתו. הנימוקים שניתנו להחלטה נדירה יחסית זו נסובים סביב נסיבות העבירה והעבריין כאחד. באשר לעבירה, בעוד שהחזקת אגרוף נחשבת בדרך כלל לעניין חמור, במקרה זה נקבע כי הנסיבות אינן מצדיקות הרשעה. הנאשם לא החזיק את האגרוף באופן או במקום שהיה מאיים באופן מיידי, שכן הוא היה בתחתית תיק הגב שלו, והנזק הפוטנציאלי לא היה חמור כמו כלי נשק אחרים כגון סכין. בהתחשב בנסיבותיו של העבריין, התחשב השופט בנעוריו של הנאשם, בהיעדר עבר פלילי ובאורח חייו הנורמטיבי. הם לקחו בחשבון גם את שאיפותיו האקדמיות של הנאשם, את העובדה שמדובר בעבירה ראשונה, ואת הודאתו המהירה וקבלת האחריות. עוד צוין כי הרשעה עלולה לפגוע בסיכוייו העתידיים של הנאשם, ובפרט בכוונתו ללמוד משפטים וראיית חשבון. כמו כן, השופט שקל את השלכות פסק דינו של בן חיים על חוקיות החיפושים, ובעקבות זאת ביטל כתבי אישום רבים שבהם החיפושים לא עמדו בקריטריונים שנקבעו בפסק דין זה. עניינם של הנאשמים נקלע לפרק זמן ייחודי שבו הודו יום לפני פרסום פסק הדין בעניין בן חיים. השופט סבר כי הרשעת הנאשם תיצור תחושת עוול בהשוואה למקרים דומים אחרים בהם בוטלו כתבי אישום, וכי ניתן למתן תחושה זו על ידי ויתור על הרשעה במקרה זה. השופט הדגיש כי אין מדובר בגישה גורפת והיא תחול רק בנסיבות מיוחדות, כמו במקרה זה. בסופו של דבר, קביעת העבירה עומדת בעינה, אך העבריין לא יורשע, ובמקום זאת יבצע צו עבודות שירות למשך 100 שעות. על ההחלטה ניתן לערער בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.