בר"ע 43977-03-22

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה בשל אי עמידתה של העותרת בדרישות החוק לפרסום מידע מדיון שנערך בדלתיים סגורות. עקרון השימוע הציבורי מעוגן חוקתית, וגובר על הזכות לפרטיות. ככאלה, השימועים מתקיימים בפומבי, וניתן לפרסם את תוכנם אלא אם נאמר במפורש אחרת. ענייני משפחה, לעומת זאת, נידונים בפרטיות, ופרסום כל דבר אודותיהם דורש אישור מבית המשפט שהורה על הסגירה. העותרת מבקשת לעשות שימוש במסמכים מהליך גירושין ובמסמך ביטוח לאומי במקרה אחר, אך לא ביקשה רשות מהערכאות הרלוונטיות, כנדרש בחוק. לפיכך, ההחלטה שלא לאפשר את השימוש בהם עומדת בעינה. זאת ועוד, מסמך הביטוח הלאומי לא שימש כראיה בעניינו של המשיב, והחלטת בית המשפט המחוזי לשקול מחדש את השימוש בו על פי בקשה היא פרוצדורלית ואין להתערב בה. פסק דין זה מתווה את סדרי הדין לפרסום פרטי דיונים שנערכו באופן פרטי, תוך הדגשת תפקידה של הערכאה הראשונית במתן היתר לפרסום ותפקידה המצומצם של ערכאת הערר.