ע"ו 59152-11-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעוריהם של שלושה מערערים שאושפזו שלא כפוי בבית חולים פסיכיאטרי. המערער 1 הסכים להמשך צו אשפוזו ושוחרר עם פקיעת הצו. צו המעצר של המערער 2 הוארך וערעורו לוועדה הפסיכיאטרית נדחה; מאוחר יותר הוא שוחרר ויעבור השגחה פסיכיאטרית קהילתית. המערער 3 חתם על טופס הסכמה לאשפוז מרצון ושוחרר לביתו. בשל העובדה שכל שלושת המערערים שוחררו מאז, השופט מסרב לקיים דיון תיאורטי בעניינם, שיהיה מיותר. עם זאת, השופט מדגיש את חומרת האשפוז הכפוי ואת ההליך ההוגן שיש לקיימו. על פי החוק, חולי נפש צריכים להיות נוכחים בדיוניהם, ובעוד שבוועדה הפסיכיאטרית יש סמכות לדחות את הדיון או לקיים חלק ממנו ללא נוכחותו הפיזית של המטופל, הדבר צריך להיעשות רק בהסכמה או בתנאים רפואיים ספציפיים. השופט מפנה למכתב ששלח מנהל המחלקה לפסיכיאטריה משפטית, המאשר עמדה זו ומדגיש כי התייעצויות חזותיות צריכות להתקיים רק בהסכמת שני הצדדים או בנסיבות חריגות. השופט מתייחס גם לסוגיית ההוצאות, ומסכים עם המדינה כי אין הצדקה להטיל הוצאות על בית החולים הפסיכיאטרי או על חברי הוועדה, שכן הם פועלים לטובת חולי הנפש. לבסוף, השופט נעתר לבקשת הסניגוריה הציבורית לחזור על הנחיות פרוצדורליות כדי למנוע התנהלות לא מידתית ופערי כוחות במהלך הדיונים. ניתן לפרסם את פסק הדין בעילום שם.