ע"פ 8624/08

תקציר

פסק דינו של בית המשפט המחוזי מצא את המערער אשם בביצוע עבירות מין ומעשי אלימות כלפי בתו הקטינה במשך שלוש שנים, מאז שהייתה בת 12 ועד שהורחקה מביתו בגיל 15. פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס בעיקרו על עדותה של המתלוננת, שבית המשפט מצא אותה מהימנה, ונתמכה בראיות חיצוניות. הערעורים על ההרשעה וגזר הדין שהגישה ההגנה נדחו. עדותה של המתלוננת, שהייתה עמוד התווך המרכזי להרשעה, הייתה מפורטת ואמינה, ובית המשפט המחוזי נימק בהרחבה את החלטתו לקבלה. הטענות שהעלתה ההגנה כנגד מהימנות עדותה של המתלוננת נדונו כולן על ידי בית המשפט המחוזי ונדחו באופן מפורט ומנומק. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכת בית המשפט המחוזי ולא מצאה הצדקה להתערב בממצאי העובדות והמהימנות. ערכאת הערעור הדגישה כי אין מקום לערכאת הערעור להחליף את שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בקביעת מהימנות, במיוחד במקרים של עבירות מין המבוצעות בפרטיות, כאשר לבית המשפט המחוזי יש יתרון בהערכה ישירה של העדים. עוד קבע ערכאת הערעור כי החיזוקים הרבים התומכים בגרסתה של המתלוננת יצרו מארג חזותי מרשיע, ועדותה המהימנה והמהימנה של המתלוננת, יחד עם הראיות התומכות הנוספות, היוו בסיס מוצק להרשעה. באשר לעונש, מצא בית המשפט כי בית המשפט המחוזי הטיל עונש מתון, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, כמו גם בחומרת המעשים ובצורך להילחם בעבירות מין בכלל ובמשפחה בפרט. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי אין עילה להתערב בהכרעת הדין ובעונש שהטיל בית המשפט המחוזי, ועל כן נדחו שני הערעורים.