רע"א 9710/04

תקציר

עניינו של הערעור בבקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שחייבה את המבקש להעריך את השווי הכספי של תביעתו לצורך התחשבנות ולשלם אגרת בית משפט על סמך שומה זו. המבקש טען, כי בהתאם לתקנה 3 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תביעה בגין הספקת חשבונות בלבד ללא בקשת סעד כספי תיחשב כבלתי ניתנת לביטוי במונחים כספיים. על פי תקנה זו, אגרת בית המשפט החלה, כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות האגרות, היא סכום קבוע של 825 ₪. פרשנות זו נתמכה על ידי המדינה. עם זאת, המשיבים 1 ו-2 טענו כי תביעת המבקש ביקשה בסופו של דבר סעד כספי, המחייב תשלום על בסיס אומדן שוויו של סעד זה. בית המשפט צידד במבקש והדגיש כי תקנה 3 מבחינה בין תביעות בגין חשבונות הכוללות סעד כספי לבין תביעות שלא. פסקי דין קודמים אישרו כי תביעה המוגבלת למתן חשבונות אינה ניתנת לביטוי בשווי כספי כאשר אינה מלווה בסעד כספי, תוך החלת סעיף 8 לתקנות האגרות. לפיכך, נדרש המבקש לשלם את האגרה שנקבעה בסך 825 ש"ח, ואם יינקט סעד כספי בהמשך, תידרש האגרה המתאימה במועד זה. הערעור התקבל, תוך שהוא דוחה את החלטת בית המשפט המחוזי. משכך, חויבו המשיבים 1 עד 2 לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 7500 ₪ כל אחד למבקש ולמשיב מס' 4.