עת"מ 37473-01-15

תקציר

העותר, מוראד מוראד, בדואי ששירת במשמר הכנסת, הגיש עתירה נגד המשיבים, הכנסת והממונה עליה, נגד סירובם להאריך את שירותו מעבר לשבע שנים וחצי. העותר טען כי ההחלטה שרירותית ומפלה, שכן הוא קיבל הערכות חיוביות לאורך כל שירותו. עוד טען כי הנוהל להארכת כהונתם של שומרי הכנסת מעבר לחמש שנים אינו סביר, וכי הוא אינו מוסמך כראוי. זאת ועוד, נטען בעתירה כי המשיבים כשלו בהבטחת ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במשמר הכנסת. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי בהגשת העתירה וכי ההליך סביר ושוויוני. בית המשפט קבע כי העתירה לא הוגשה בשיהוי בלתי סביר וכי המשיבים לא יכלו להוכיח כל נזק שנגרם מהשיהוי הנטען. עוד נקבע כי הנוהל המגביל את תקופת שירותם של שומרי הכנסת אינו חוקי משום שלא נקבע על ידי הרשות המוסמכת, יו"ר הכנסת, כנדרש בחוק משכן הכנסת והרחבה. בית המשפט מצא כי הנוהל אינו סביר מיסודו שכן מדובר בפרקטיקה בלתי כתובה. בנוסף, קבע בית המשפט כי דוקטרינת הייצוג ההולם אינה מחייבת את המשיבים להשאיר את העותר אך ורק על בסיס היותו מיעוט. עם זאת, מאחר שהנוהל לא נקבע כדין, הוא בוטל, דבר שהביא לכך שהחלטת המשיבים להפסיק את שירותו של העותר בוטלה. משכך, העתירה התקבלה, ההליך בוטל, והמשיבים חויבו לשלם לעותר הוצאות בסך 15,000 ₪.