ת"א 47054-10-18

תקציר

התובע, קבלן משנה, ביצע עבור הנתבעת עבודות חשמל כמוסכם, אך הצדדים חלקו על הסכום המגיע לתובע. התובעת דרשה תשלום מלא עבור כל הפריטים שאושרו על ידי המפקח, ואילו הנתבעת טענה כי עליה לשלם רק לאחר אישור המפקח ורק עבור העבודה שבוצעה בפועל. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנתבעת אכן נדרשה לשלם לתובעת לפי העבודה שבוצעה ובתעריפים המוסכמים, ולא על בסיס תשלומים שקיבלה מצד שלישי. עוד נמצא כי התנהלות התובע במהלך המשפט, לרבות איחור בהגשה וויתור על עדות עדים, הכבידה שלא לצורך על ההליך. היו שני חשבונות עסקה המפרטים את העבודות והשירותים שניתנו על ידי התובע; עם זאת, אחד מהם (חשבון 3749) לא הוגש, ולכן בית המשפט לא יכול היה לדון בו. חשבון 3551, שהתקבל כראיה, מפרט עבודות ושירותים בשווי 74,849 ₪, ממנו שולם לתובע באופן חלקי 6,978 ₪. בית המשפט בחן כל פריט שבמחלוקת בחשבון זה ומצא כי חלק מהיצירות לא הוכחו, בעוד שאחרות התקבלו על ידי הנתבעת. בית המשפט שקל גם את התעריפים שנגבו עבור השירותים ומצא כי התובעת לא יישמה את ההנחות המוסכמות של 6% בגין עבודות חשמל ו-15% בגין תוספות וחריגים. בהתחשב בהתחייבויות הנתבעת בגין העבודות והשירותים שהוכחו, חישב בית המשפט את סך החוב, לאחר החלת ההנחות המתאימות, על 48,239.83 ₪ (לפני מע"מ). מסכום זה ניכה בית המשפט שני תשלומים ששילמה הנתבעת לאחר הגשת התביעה, בסך כולל של 12,485 ש"ח, והותיר חוב של 35,754.83 ש"ח (לפני מע"מ) או 41,833.15 ש"ח (כולל מע"מ). נוכח אי סדרים פרוצדורליים שביצע התובע, הורה בית המשפט לכל צד לשאת בהוצאותיו, אך הנתבע חויב לשלם לתובע 4,183.31 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין. לשני הצדדים ניתנה זכות ערעור. פסק הדין ניתן ביום 21.11.2021, בהיעדרם של הצדדים, והסכומים נקבעו לתשלום בתוך 30 יום.