ב"ל 1393/04

תקציר

גב' חמידה ח'ליילה, התובעת, תבעה את הנתבע, לאחר שבקשתה לגמלת סיעוד נדחתה. הטענה המרכזית בתביעה היא כי גב' חלילה, הסובלת מנכות ראייה קשה ולקתה בשבץ מוחי, תלויה בזולת וזקוקה לסיוע, ובכך מזכה אותה בגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי. התקופה הנדונה לגמלה היא מאמצע שנת 2002 ועד תחילת שנת 2004. העדויות נמסרו על ידי בנה וכלתה של התובעת, ואחות בריאות הציבור שביקרה את התובע, מר קאסום פאדי, מטעם הנתבעת. עדויותיהם של הבן והכלה לא היו משכנעות והכילו סתירות באשר ליכולתה של התובעת לבצע פעולות יומיומיות והאם נותרה לבדה אם לאו. לעומת זאת, בית המשפט מצא את עדותו של מר פאדי אמינה. בית המשפט בחן את יכולתו של התובע לבצע פעולות יומיומיות חיוניות, לרבות ניידות, הלבשה, רחצה, אכילה ושתייה, אספקה והשגחה. נקבע כי התובעת הייתה עצמאית בניידותה בעזרת מקל. לגבי פעילות ההלבשה קבע בית המשפט כי התובעת יכולה להתלבש ללא סיוע או לכל היותר זקוקה לעזרה מינימלית. באשר לרחצה, נקבע כי התובעת מסוגלת לרחוץ ללא סיוע פעיל, דבר הדורש השגחה מינימלית בלבד. באשר לאכילה ולשתייה, נמצא כי התובע מסוגל, אם כי זקוק לעזרה מסוימת באכילה. עוד קבע בית המשפט כי התובעת יכולה לנהל את פעילות ההוראות ואינה זקוקה לפיקוח, שכן היא אינה מהווה סכנה לעצמה או לאחרים. לסיכום, קבע בית המשפט כי גב' ח'ליילה, בתקופה הנדונה, לא הייתה תלויה במידה רבה בזולת במרבית פעולות היום-יום ולא נזקקה להשגחה, כנדרש בחוק. לפיכך, התביעה נדחתה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים. פסק דין זה ניתן בהיעדרו של התובע ובהיעדרו של הנתבע.